הספר התפרסם בעברית כבר בשנת 2005 והגיע לידי רק עכשיו.הספר תורגם מרוסית והוא “סיפור אהבה עצוב, מכמיר לב ונדיר ביופיו, מסופר באיפוק יוצא דופן על רקע נופי ההרים הפראיים והערבות האינסופיות של מרכז אסיה”. ככה רשום על עטיפת הספר ואני מסכימה עם כל מלה. הסופר והמשורר הצרפתי, לואי אראגון, כינה את הסיפור: “סיפור האהבה היפה בעולם”. העלילה מתרחשת בתקופת מלחמת העולם השניה והגיבורה, ג’מילה, היא אשת חייל שנמצא בחזית והיא מתאהבת בחייל פצוע שחזר לכפר. הגיס הצעיר שלה, מתבגר שמוצמד אליה ל'’פיקוח’ כנהוג חברות מסורתיות, אינו מבין את המתרחש מול עיניו ….
הספר דקיק, בן 94 עמודים ואחרית דבר שנכתבה על ידי נתן זך. הוא נפתח בתיאורה של תמונה שדרכה אנחנו נכנסים לנוף המרשים והאדיר של חבל ארץ כפרי ברוסיה האסיאתית על צבעי האדמה שלו ועל תושביו המאופיינים בכשרון הכתיבה הנדיר של הסופר. הספר קריא מאוד למרות ששפתו אינה קלה. עובדה זו אינה מעכבת את שטף הקריאה והקורא נסחף בעלילה ובסערת הרגשות המתוארת בספר עד כדי תחושות פיזיות כמעט בשעת הקריאה והתיאורים של ההליכה בשדות, סחיבת השקים במעלה הגבעה והריחות האופפים את הגיבורים.
הסופר (1928-20 הוא בן מדינת קירגיזסטן. אביו נאסר בתקופת שלטונו של סטאלין והוצא להורג. הוא עצמו הצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1959. מילא תפקידים רבים בתחום האמנותי והתרבותי ברוסיה ובארץ מולדתו קירגיזיסטן. מן הספר עולה נימה של ביקורת על המתרחש בבריה”מ באותם ימים של השלטון הקומוניסטי.
ספר מומלץ מאוד ומכיוון ששימעו של ספר נוסף ומאוחר יותר של צ’ינגיס אייטמטוב - “והיום איננו כלה” - הגיע לאזני, פני מועדות אל הספריה בתקווה למצוא אותו שם.
סקרה : לאה
