יום השואה

מכל העמים / נתן אלתרמן


בבכות ילדינו בצל גרדומים

את חמת העולם לא שמענו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים,

אהבת אותנו ורצית בנו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים,

מנורוגים, מצ'כים, מבריטים.

ובצעוד ילדינו אלי גרדומים,

ילדים יהודים, ילדים חכמים,

הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים -

הם קוראים רק לאם: אל תביטי.

ואוכל הגרזן בימים ובליל.

והאב הנוצרי הקדוש בעיר רום

לא יצא מהיכל עם צלמי הגואל

לעמוד יום אחד בפוגרום.

לעמוד יום אחד, יום אחד ויהודי,

במקום שעומד בו שנים כמו גדי ילד קט,

אלמוני,

יהודי .

והרבה דאגה לתמונות ופסלים

ואוצרות אמנות פן יפוצצו.

אך אוצרות-אמנות של ראשי-עוללים

אל קירות וכבישים ירוצצו.

עיניהם מדברות: אל תביטי, האם,

איך שורות ארוכות הונחנו.

חילים ותיקים וידועים לשם,

רק קטנים בקומה אנחנו.

עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:

אלוהי האבות..ידענו

שאתה בחרתנו מכל הילדים

להרג מול כסא כבודך.

ואתה את דמנו אוסף בכדים

כי אין לו אוסף מלבדך.

ואתה מריחו כמו ריח פרחים

ואתה מלקטו במטפחת,

ואתה תבקשנו מידי הרוצחים

ומידי השותקים גם יחד.