כשהיא העזה לאכול : סיפור אישי על התמודדות משפחתית עם אנורקסיה

תקציר:
מבט אינטימי, קשה, פוקח עיניים ומעורר השראה על ההשלכות ההרסניות של אנורקסיה נרבוזה, הפוגעת ביותר מאחת מכל מאה נערות ונשים צעירות. שכיחות המחלה עולה לאחרונה גם בקרב בנים וגיל התפרצותה הולך ויורד. בזמן כתיבת ספר זה מספר המאובחנים עם אנורקסיה בישראל עומד על מעל 100,000. הספר נכתב מזווית ראייתה של אם המספרת בגילוי לב אמיץ ונדיר על מסעה של בתה מהרעבה עצמית מסכנת חיים לבריאות מחודשת. "מעולם לא סבלתי מאנורקסיה, אבל אני מכירה אותה היטב. אני רואה אותה ברחוב, בפנים הכחושות והשקועות, בחזה הגרמי, בזרועות הדקיקות של אישה מצומקת. למדתי לזהות את המבט החלול המיואש, את חוסר האונים שמגיע באופן בלתי נמנע אחרי שנים של רעב. אני חושבת לעצמי: זו הייתה יכולה להיות הבת שלי. זו לא. ככל שזה תלוי בי, זו גם לא תהיה." בביוגרפיה סוחפת זו, הארייט בראון מכניסה את הקוראים אל נבכי החוויה המשפחתית המבעיתה של ההתמודדות מול האנורקסיה: רגע אחרי רגע, נגיסה אחרי נגיסה. הספר הינו מדריך וקרן אור לכל מי שבא במגע עם האנורקסיה, ולכל מי שזו פקדה את משפחתו. הספר משלב באופן בהיר וקריא מידע עדכני מהספרות על טיפול באנורקסיה. "כשהיא העזה לאכול" הוא קריאה חיונית למשפחות ולאנשי טיפול כאחד. -- מהכריכה האחורית.

עותקים