אחר הצהריים של החיים : המבוגרים הצעירים במסעם אל הגיל השלישי, הרביעי, החמישי, השישי, השביעי...

תקציר:
"אחר הצהריים של החיים" עוסק בגיל השלישי, אשר במאה ה־21 הוא גיל טרום־זִקנה, תקופת חיים לא מדוברת. "אחר הצהריים של החיים" הוא ביטוי שטבע קארל יונג, והספר מספר על בני גילה של המחברת, בני דור ה"בייבי בום", שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה ומסרבים להזדקן. ייחודו של הספר בראייתו הכֵּנה, המפוכחת, האמיצה ולעתים החצופה. בטקסט, שנכתב מנקודת מבט אישית ביותר, משולבים ראיונות עם בני דור ה"בייבי בום", שתוחלת חייהם התארכה לפתע והם מוצאים עצמם באמצע החיים, בדרך כלל לאחר הפרישה מעולם העבודה, ולפניהם נפרשות עוד שנים רבות של עשייה (או ריקנות), על הישורת האחרונה של המרוץ, אשר משתרעת עד קצה האופק ואין רואים את סופה. "אולי ציפיתי שהמסע הזה אל עבר הזִקנה הממתינה אי־שם ישיב לי את נעוריי האבודים?" שואלת המחברת, ומוסיפה, "מבחינתי העיסוק בנושא היה בפירוש טיפולי. אולי כשאסתכל למפלצת בעיניים אצליח להכניע אותה, ואם לא אותה — את פחדיי לגביה." אבל הטיפול העצמי הפך לספר שנכתב מתוך תחושת שליחות, כאשר המחברת בוחנת, בין היתר, את הצורך של הדור שלה לתזז מעיסוק לעיסוק, מתחביב לטיול, מסדנה לקורס ולהתנדבות, העיקר לא לעצור, "כי אולי אנחנו כמו כרישים, ואם נעצור לרגע — נמות?" הספר שבידיכם איננו פרי מחקר אקדמי. זהו סיפורם של המחברת ושל חבריה, המלווה בהערותיהם של אנשי מקצוע ובתמציות של חוכמת חיים, אמרות קצרות ומדויקות הנוגעות לסוגיות השונות שנידונות לאורכו. אחר הצהריים של החיים מעלה סוגיות שאנחנו לא מעזים לדבר עליהן ודן בהן באומץ: ליווי ההורים בשנותיהם האחרונות, מותם ומותנו שלנו, פתרונות לזקנה פעילה, חשבון נפש וסגירת מעגלים, ולבסוף — מציב מיקרופון בפני הילדים שהיינו ועודנו, כדי לאפשר לנו לומר את המילה האחרונה לפני שלא נהיה כאן עוד. זהו ספר על מבוגרים צעירים העומדים בבגרותם המאוחרת, בשעות אחר הצהריים של חייהם, כשהערב עוד רחוק והלילה כלל אינו נראה באופק.

עותקים