מקצועות של אחרים

תקציר:
פרימו לוי שוזר בספר זה מֶמוּארים פיקנטיים ורשימות מפתיעות ופרובוקטיביות, שעולה מהם קולו החם והאנושי של סופר חד־עין ורחב־אופקים, בעל כישרון ייחודי לעורר את קוראיו לחשוב באהדה על היומיום שלהם, ולחוש אינטימיות עם פלאי העולם. בין קטעים אישיים פזורים – אנקדוטות מחייו של לוי כנער, ככימאי, כניצול מאושוויץ וכסופר בעל הד בינלאומי – מתמלא המרחב של הספר בהסתכלויות מרתקות, תחת אורות לא־רגילים, בשלל תופעות מעולמנו הפיזי והמנטלי, החל בגרמי השמיים, חרקים, ציפורים ושאר בעלי־חיים, דרך לשון הריחות והיסטוריה של מלים, מונחים ואידיומים, וכלה בכאב ובפחד, משחקי ילדים אוניברסאליים, חיות שילדים מדמיינים, ההומור שב'שולחן ערוך' היהודי, הקשר בין שחמטאים למשוררים, ועוד לרוב. כל אלה הם פרי "התפרצויות למגרש", "חדירות אל מקצועות של אחרים", גיחות של "דילטנט סקרן", "מציצן וחטטן" אל הטריטוריות של האסטרונומיה, הזואולוגיה, הבלשנות וכו'. הטקסטים המסחררים של לוי הם תובנות של מי שמעדיף לצותת ולהציץ מחרכים, של מי שניחן במבט מיקרוסקופי בולש, הנמשך אל הפרטים הכביכול־שוליים, שאותם הוא הופך למארג עדין של דקויות. יש "מבנה עומק" למבטו של לוי; במגוון התופעות שהוא סוקר בספר זה אפשר לחשוף מכנה משותף: כולן תופעות רב־שכבתיות, רב־שלביות או בי־פוקאליות. תיאורו של לוי מופנה בהן אל איזו טרנספורמציה מכוננת, איזשהם גלגול, המרה או אבולוציה; הוא חופר בהן אל שורשים נסתרים, אל פְּרֵהיסטוריה; מבחין בחותמם של שרידים כמו במאובן; עוקב אחר סימנים סמויים של סכנות מבעיתות, הרדומות תחת מעטה מטעה שלֵו; וכיו"ב. הגלגולים והתהפוכות של הפרפרים, שכמו נולדים פעם שנייה אל יופיָם ומותירים אחריהם על הקרקע פקעת קרועה מתה, הם הדוגמה הפרוטוטיפית לתשתית מבטו. לוי, הכימאי בעל ההעזה, שחייו התהפכו כשנשלח לאושוויץ, וכישוריו ככימאי הצילו שם את חייו, ואחר־כך נולד־מחדש בכך שסיפר את סיפורו – תפס את עצם "מקצועו" כסופר כגלגול של היותו כימאי: "המקצוע הישן שלי נֶעֱרה אל החדש". ההמרות שהוא חושף בכל עבר בעולם הן איפוא גם ים של מטפורות לביוגרפיה שלו־עצמו. -- מאתר ההוצאה

עותקים