האפיפיורית יוהנה/דונה וופולק קרוס

באיחור רב הגעתי לרומן המרתק הזה שעיקרו המגבלות החברתיות של ימי הביניים ובו תיאורים ועובדות על מעמדה הנחות של האשה אז, שנאסר עליה, אפילו, ללמוד קרוא וכתוב. התקופה היתה סוערת ושנאת נשים היתה אחת ממאפייניה. יוהנה לא הסכינה, משחר נעוריה, לאיסור הזה. היא למדה קרוא וכתוב וכשנקרתה לפניה ההזדמנות, אימצה את זהותו של אחיה המת, לבשה בגדי גבר, הצטרפה למנזר והתפרסמה כ'אח יוהן'. היא הגיעה לרומא ונבחר/ה לעלות על כס האפיפיורות. אהבה ותשוקה שזורים גם הם ברומן שמבוסס על פרטים היסטוריים מרכזיים נכונים ועל דמויות אמיתיות וסדר חברתי אכזרי, בתקופה שאירופה היתה אחת ולא מחולקת עדיין למדינות ושפות שונות והלטינית שלטה בכיפה בניבים שונים.

אלא שהעובדה שאפיפיורית יוהנה אכן עלתה על הכס הקדוש ונבחרה לכהונה הרמה, כלל לא הוכחה כעובדה היסטורית. הכנסיה הקתולית מציגה נימוקים כנגד עובדת מימוש הכהונה שלה ומנגד יש הוכחות לפיהן טרח הוותיקן, ברבות השנים, להשמיד כתבים רבים והרים אצבע מאשימה כלפי הפרוטסטנטים על המצאת הדמות כדי לנגח את הקתולים שמעלימים אותה מעל דפי ההיסטוריה (ממליצה לקרוא את דברי המתרגמת ענבל שגיב). 

כאמור, ספר מרתק ומותח ומומלץ לקריאה.  מעמדה של האשה בתקופה קדומה מעלה הרהורים נוגים לגבי מעמדה העכשווי בחברות מסוימות. לא יכולתי להמנע מלהזכר בסיפורו של בשביץ-זינגר: "ינטל" . גם כאן התחפשה נערה לנער כדי להצטרף לשורות הלומדים בישיבה. הסיפור שהפך למחזמר עוסק במעמד האשה ביהדות והתמודדותה עם הממסד הדתי. לאשה היהודיה, גם בתקופות יותר מאוחרות, לא הובטח גן של שושנים.

ולמעוניינים -