כניסה
דף הבית

ציטוט - מאיזה ספר זה ?

קראת פעם המלט? אם לא קרא מיד, זה ממש מדליק. כל החיים שלי שמעתי על שייקספיר, אבל לא תיארתי לעצמי שהוא כותב כל כך טוב; תמיד חשדתי שהוא רק מנצל את המוניטין שלו.
{ מתוך הספר "אבא ארך רגליים" , מפי הדמות 'ג'ודי' }
בשום מקום בעולם אין רק עצי תפוח. יש רתמה קוצנית וחמציצים, דרדרים ועלי-יריקה. יש בכל מקום רוח קרה בצמר ואבנים חדות מתחת לפרסות.
{ מתוך הספר "גלנקיל - מותחן כבשים" }
"מכתבים הם רק פיסות נייר," אמרתי. "שירפי אותם, ומה שנשאר בליבך יישאר; שימרי אותם, ומה שייעלם ייעלם."
{ מתוך הספר "יער נורווגי" , מפי הדמות 'טורו ווטנבה' }
הרעיון ריחף וניצנץ בעדינות, כמו בועת סבון, והיא לא העזה אפילו להסתכל עליו ישירות כדי שלא יתפקע. אבל היא הכירה את דרכם של רעיונות, והניחה לו לנצנץ, מסיטה את מבטה ממנו, חושבת על משהו אחר.
{ מתוך הספר "המצפן הזהוב" }
הוא פרש מהשרות הדיפלומטי ברגע של זעם על כך שלא הציעו לו להיות שגריר בפריס, משרה שלדעתו היה ראוי לה בהחלט בזכות מוצאו, עצלותו, האנגלית הטובה של מברקיו ותאוות התענוגות הבלתי רגילה שלו.
סבי היה מאוהב בריחן של נשים. הוא נשא אותו על אצבעותיו כמו טבעות, ובקצה לשונו כמו מילים - שילובים לא מוכרים של ניחוחות מוכרים. כך תפסה ליסטה מקום של כבוד בזיכרונו - אף שלא היתה מיוחדת בהיותה בתולה, או מאהבת של לילה אחד - היתה היא המאהבת היחידה שגרמה לו להתרחץ.
{ מתוך הספר "הכל מואר" }
לדעתי אלוהים הוא משהו שהאנשים משתמשים בו כדי לברוח מהמציאות. אני חושב שהאמונה מאפשרת לאנשים להכחיש את מה שעומד להם ממש מול העיניים, והדבר הזה, החיים האלה, הקיום הזה, ההכרה הזאת, או כל מילה אחרת שמתארת את זה, זה כל מה שיש. זה מה שיש ורק זה. לדעתי אנשים מאמינים משום שהם רוצים וצריכים להאמין במשהו, ולא חשוב במה. כשלא מאמינים - החיים קשים ומדכאים ואכזריים.
{ מתוך הספר "מיליון רסיסים קטנים" }
האופנה היא ההורגת אותך; כיעור טכנולוגי מרוח במתיקות רומאנטית מזויפת, מתוך מאמץ ליצור יופי ולהשיג רווחים; זהו מאמץ הנעשה על-ידי אנשים שעל אף אופנתיותם לא יודעים מהיכן להתחיל, מפני שאף אחד לא גילה להם מעלם שיש בעולם הזה דבר ושמו 'איכות', וכי היא עניין של ממש ולא עניין של אופנה.
ייתכן שהדיבור ממלא את השנים; ייתכן שהשנים נמתחות כדי להכיל את הדיבור.
{ מתוך הספר "חוד הכישור" }
"ברור שמצורע הודי לא יכול להיות מלך באדולינה. למה שמצורע הודי ירצה להיות מלך באדולינה? מה זה באדולינה, בכלל? לא. התפקיד שלי הוא להזכיר למצורע ההודי ולך שאתה יכול להיות מלך. נקודה. מלך בעולם שלך, איך שאתה רוצה לקרוא לו."
{ מתוך הספר "באדולינה" }
כשהייתי ילדה היה לי הרבה כוח לאהוב ועכשיו כוחי לאהוב הולך למות, אינני רוצה למות.
{ מתוך הספר "מיכאל שלי" , מפי הדמות 'חנה גרינבאום' }
אני אוהבת את האמת אבל בשקר אחד אני מעדיפה להאמין, והוא שיכול להיות אושר אפילו כאן עלי אדמות.
הם יגדלו עם מה שהפסיכולוגים נהגו לכנות שנאה "אינסטינקטיבית" לספרים ולפרחים. יהיו להם רפלקסים מותנים בלתי הפיכים. כל ימי חייהם יהיו מחוסנים מפני ספרים ומפני עולם הצומח.
{ מתוך הספר "עולם חדש מופלא" }
למי אפוא נועד הספר? זו הצרה. אם לא אוכל לומר "למי שאוהב את מה שאהוב עלי, יהא צעיר או זקן" אתקשה להשיב.
מסורת שמקפידים לקיים יכולה להיות חזקה יותר מכל חוק שבעולם.
{ מתוך הספר "כד החרס השבור" }
אבל זה באמת לא הדבר החשוב. הדבר החשוב הוא להתעלות, אפילו במעט, על מה שהיית אתמול. מפני שאם יש לרץ למרחקים ארוכים יריב שעליו לנצח, הרי זה הוא עצמו מתמול-שלשום.
האומץ האמיתי טמון ביכולת לחיות למען הדבר שמאמינים בו ולסבול למענו.
{ מתוך הספר "אראגון" , מפי הדמות 'ברום' }
התשוקה! היא מרוממת אותנו והיא צולבת אותנו כשהיא מובילה אותנו מדי יום ביומו לשדה הקרב שבו הובסנו כבר אמש, אך באור השמש הוא נראה לנו שוב כר נרחב לניצחונות.
המציאות העצבית של הגבר דומה להר אשר קרחונים, פגעי מזג האוויר והתנועות הטקטוניות העמוקות של כדור הארץ שוחות בו באופן בלתי מורגש במשך אלפי שנים. המציאות העצבית של האישה דומה יותר למזג האוויר עצמו - משתנה בהתמדה וקשה לחיזוי.
{ מתוך הספר "המוח הנשי" }
כי הרי הרבה מעשים נשגבים מתבצעים בשל מאבקים קטנים. הרבה לבבות אמיצים, עיקשים ועלומים נלחמים בחירוף נפש, באפלוליות, נגד פלישתם הרת-הגורל של הצרכים והחרפות. נצחונות אציליים ומסתוריים ששום עין אינה רואה, ששום תהילה אינה מפצה, ששום תרועת-חצוצרה אינה מכריזה עליהם. החיים, המצוקה, הבידוד, העוני הינם שדות-קרב הניחנים בגיבורים משלהם; גיבורים אלמונים, אך לעיתים דגולים יותר ממצביאים מהוללים.
{ מתוך הספר "עלובי החיים" }
אני חולם על אהבה שהיא יותר משני בני אדם המבקשים לשלוט זה בזה, שבה שני בני אדם חולקים ביניהם את התאווה לחיפוש אחר אמת נעלה יותר. ייתכן ששמה אינה אהבה, ייתכן ששמו האמיתי של הדבר הוא ידידות.
{ מתוך הספר "כשניטשה בכה"
  
היא מדרבנת אותנו לבנות, אף על פי שמחר נמות, אימפריות שעתידות להתפורר לאבק, כאילו הידע שיש לנו על מפלתן הקרובה אינו מערער את הרצון להקימן עכשיו.
{ מתוך הספר "אלגנטיות של קיפוד" , מפי הדמות 'רנה מישל' }
מילים ספורות וקצרות, כמקובל בדואר יונים: כן וכן וכן וכן. כן, אנחנו אוהבות. וכן, אנחנו מתגעגעות, וכן, לא שכחנו, וכן, אנחנו זוכרות. מעודם לא שיערו שמילים כה קטנות, מעטות ופשוטות יכולות לשמח כל-כך.
{ מתוך הספר "יונה ונער" }
אלוהים! כמה הכל מוזר היום! מעניין אם החליפו אותי בלילה? רגע, אנסה להיזכר: האם זאת אני שהתעוררתי הבוקר? נדמה לי שאני זוכרת שהרגשתי קצת אחרת. אבל אם זו לא אני, נשאלת השאלה מי אני, בשם אלוהים? אה, זאת החידה הגדולה!
{ מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" , מפי הדמות 'אליס' }
לפעמים, כדי לדעת מה אתה מחפש, אתה צריך לחזור למקום שממנו יצאת. הלכת מהסלון לחדר השינה כדי לקחת משהו, הגעת לחדר השינה ושכחת מה בעצם רצית להביא, אתה חוזר לסלון, רואה את מה שמזכיר לך את הצורך, וחוזר לחדר השינה להביא אותו. כך גם בהתקדמות האישית שלך - זה שאתה חוזר אחורה זה לא סימן רע, לפעמים אתה חייב לחזור אחורה כדי לדעת מה בעצם אתה מחפש.
{ מתוך הספר "קציצות" , מפי הדמות 'אריאל גסטנר' }
מוות זה כמו "אמת או חובה". אתה יכול להתחבא, לשכוח ממנו לגמרי, אבל ברגע שהבקבוק נעצר ופונה אליך אתה גמור.
{ מתוך הספר "ימי הפופ" }
"יש ספורט בספר?"
"סיף. קרבות. עינויים. רעל. אהבת אמת. שנאה. נקמה. ענקים. ציידים. אנשים רעים. אנשים טובים. הגברות היפות ביותר. נחשים. עכבישים. חיות מכל סוג ותואר. כאב. מוות. אנשים אמיצים. אנשים פחדנים, האנשים החזקים ביותר. מרדפים. בריחות. שקרים. אמיתות. תשוקה. ניסים."

"נשמע בסדר," אמרתי, ודי עצמתי עיניים.
{ מתוך הספר "הנסיכה הקסומה" }
ילדים מסוגלים לחוש, אבל אינם יכולים לנתח את תחושותיהם. ואפילו אם מובע הניתוח הזה במחשבה במידה מסוימת, אינם יודעים איך לבטא את המחשבה הזאת במילים.
{ מתוך הספר "ג'יין אייר" , מפי הדמות 'ג'יין אייר' }
אני רוצה לגלות לכם משהו: אם אתם פוגשים זאב בודד, הוא לא כזה מפני שהוא נהנה מהבדידות. הוא כזה מפני שבעבר כבר ניסה להשתלב בעולם, אבל אנשים ממשיכים לאכזב אותו.
{ מתוך הספר "שומרת אחותי" , מפי הדמות 'ג'וליה רומנו' }
הפרטים המעשיים של גידולנו נשארו בידי אימי, שתפקדה כמנתח ראשי לפציעות ("שים יוד על זה"), שרת מלחמה ("אם מישהו מכה אותך, פצחת'ם באגרוף שלך"), יועץ לענייני דת ("שים את אלוהים ראשון"), פסיכולוג ראשי ("אל תחשוב על זה") ויועץ פיננסי ("מה שווה הכסף אם הראש שלך ריק").
{ מתוך הספר "צבע המים" }

דף הבית

דברו איתנו בווצאפ

תפריט נגישות