מי שלישי עם מורי / מיץ' אלבום
ספר בן 160 עמודים. יש מי שיסיימו בערב אחד ויש שיקראו אותו טיפין טיפין. על עצמי אעיד שקראתיו במשך שלושה לילות ואף שלא התלהבתי ולא שוכנעתי מכל התובנות שמועלות בו, אהבתי אותו והזדהתי עם תחושותיו הרגשיות של הכותב.
זהו ספר שאתה נתמך בו בגלל שהוא נוגע בחייו של אדם שאצלו מתממשים הפחדים החבויים אצל כל אחד מאתנו. הגיבור - המורה של הסופר - עומד למות. הוא חולה במחלה סופנית, אבל אינו מגלה יאוש אלא מאיר את מצבו ומאבקו בהיבטים חכמים ובחוש הומור שהוא כידוע אחד התורמים החיוביים, החשובים, בהתמודדות עם המוות הקרוב והפרידה מן העולם הזה.
יש שיגידו כי הספר עוסק בפסיכולוגיה בגרוש. בעיני יש בו חכמת חיים של ממש. כשהמורה הזקן אומר לתלמידו: "הקדש את עצמך לקהילה שמסביבך והקדש את עצמך ליצירת משהו שיעניק לך מטרה ומשמעות", הדברים מעוררים מחשבה גם אם אינך רץ מיד ומבצע את המעשה הטוב. המודעות, החיפוש, הנכונות כל אלה מבטיחים שידרוג ביחסים שבין אדם לחברו ויצירת חיים אישיים טובים יותר.
"כל עוד אנחנו מסוגלים לאהוב זה את זה... אנחנו יכולים למות מבלי ללכת מכאן. כל האהבה שיצרנו עודנה כאן......." אומר מורי (זה שמו של המורה) "אתה ממשיך לחיות - בליבותיהם של כל אלה שנגעת בהם וטיפחת אותם כל עוד היית כאן" ולמשפט הזה אני לא יכולה להשאר אדישה ומזדהה עמו כשהוא קובע כי "המוות מפסיק את החיים, לא את היחסים".
ספר של חשבון נפש. ספר, שלמרות שנוגע במוות, יש בו שובל של אופטימיות, של נסיון למצוא משמעות לחיים ושל דוגמא מחממת לב ליחסי מורה-תלמיד שאינם יחסי מרות אלא יחסים של כבוד הדדי ואהבה מרגשת. ספר שהיה יותר מ-110 שבועות ברשימות רבי המכר בארצות הברית.
להזמנת הספר לקריאה לחץ כאן