גוף שני יחיד / סייד קשוע

זה ספרו השלישי של סייד קשוע  אחרי "ערבים רוקדים" ו"ויהי בוקר". על העטיפה רשום כי הוא "אחד מגדולי המספרים בספרות העברית כיום" ומועמד פרס ספיר לספרות לשנת 2010. את שני ספריו הראשונים לא קראתי עדיין, אבל את הטור שלו בעיתון "הארץ" אני מכירה ואת כתיבתו אני אוהבת. הוא רהוט, הוא בעל חוש הומור והוא מספר לנו על החברה היהודית והערבית הישראלית בביקורת שלעתים היא מחויכת ולעתים ישירה. הדמות היהודית הישראלית משתקפת ברשומות שלו בצד דמותו של הערבי הישראלי בחשיפת מהותו של בן-אנוש מזוית ראיה וענין השונה מזו הרגילה בסקירות של אירועים פוליטיים או פליליים למיניהם. 

בסיפור מככבים 3 גיבורים שחיים בירושלים: עורך-דין ערבי מכפר בגליל שמתוודע אלינו בתוארו המקצועי בלבד ושם אין לו. הוא מספר על עצמו בגוף שלישי. הגיבור השני - סטודנט מטירה מדבר אלינו בגוף ראשון וגיבור שלישי - שלא ארחיב עליו את הדיבור כדי לגרות את סקרנותו של מי שלא קרא עדיין את הספר. הגיבורים קשורים זה בזה כשלישיה סיאמית...העלילה מתפתחת בכיוונים לא צפויים ויש בה הפתעה גדולה. הגיבורים מתמודדים על זהותם ומצביעים בהתנהלותם על מצב חברתי לא מחמיא בחברה, היהודית והערבית, בה הם חיים.

בחרתי להביא שורות המתארות חשיבתו של הסטודנט מטירה ודעתו על בני כפרו: "...פסגת ההצלחה שלכם היא להיות מנהלי אתרי בניה או לרצות את הלקוחות היהודים. אתם מעוררים בי חמלה... נדמה לכם שאתם גברים שבגברים... תמשיכו להסתובב עם כלי הנשק שלכם....תתחתנו עם בחורות בתולות שידע לשמור על כבודכם...אני מכיר עולמות שלעולם לא תכירו...."והאמירה "אני רוצה להיות כמוהם"  -  שורות אלה, בצד תיאורי הנהייה אחרי החומריות וסמלי מעמד ש'מדברים' אל כולנו, מעידות על ביקורת עצמית לא מבוטלת, על טלטלות ומשבר זהות סוער. הספר, אגב, מסתיים ללא סוף ברור וחותך.

ספר מומלץ מאוד. קריא מאוד, כתוב ומנוסח היטב, מתרחש במקומותינו, בקרבנו ומעורר מחשבה.