גרניקה/ דייב בולינג
הספר מומלץ מאוד. צדקה ועדת הפרס מטעם PNBA - (Pacific Northwest Booksellers Association, בו זכה הספר בשנת 2009, שקבעה: "ספר עשיר, משכנע ובלתי נשכח .....מבוסס על תחקיר מעמיק על המקום והתקופה, מעורר מחשבות על תעצומת הנפש ועל נדיבותם של אנשים הנתונים במצבים בלתי אפשריים".
הסופר דייב בולינג, הוא עיתונאי ומדורג כקול מצליח מאוד בתחום הספרות. בסיפור הבסקי הזה על אהבה ומלחמה מככבים, במארג של דמיון ומציאות, עובדות ודמויות הסטוריות לצד דמויות בדיוניות שנדמה שהן לקוחות מן המציאות ומעוררות אמפטיה חזקה כל כך עד לתחושות של כאב פיזי ממש, למקרא הקורות אותן.
ההרס בגרניקה. צילום עיתונות.
"גרניקה" 1937. פאבלו פיקאסו
העיירה הבאסקית גרניקה הופצצה ב-26 באפריל 1937, כשהתחוללה מלחמת האזרחים בספרד. היא הופגזה על ידי הנאצים כאימון בטכניקת הקרב החדשה של הפגזת אזרחים וכתמיכה בגנרליסימו פרנקו, מנהיג הלאומנים. ההפצצה גבתה כ-1,600 הרוגים ועוד אלפי פצועים. העיר הושמדה במשך 4 שעות והפכה לסמל עולמי של הרס, זוועת מלחמה והשמדת אזרחים, במיוחד לאור ההנצחה של זוועות ההפצצה ביצירתו המפורסמת של הצייר פאבלו פיקאסו הנודעת בשם "גרניקה" ונמצאת במוזיאון ריינה סופיה במדריד.
בשעה שקראתי, ליוה אותי סיפורה של אשה ספרדיה שהכרתי בשנות השמונים והיא תארה בפני את התחושות הקשות שלה ושל משפחתה בתקופת מלחמת האזרחים. הזוועות להן היו עדים, בבתים, ברחובות ובבית התפילה הקדוש לנצרות, גרמו לאמה הדתיה לחדול מללכת לכנסיה. מספר שנים לאחר מותו של הרודן פרנקו, בשנות השמונים, רבים עדיין לא התאוששו מן הפחד מפני היציאה לרחוב בשעות החשכה. סיפורים על הליכה בלילות עם כלי נשק ואי וודאות לגבי החזרה הביתה, של 'עמך' וגם של רופאים שיצאו לביקורי חולים, עברו מפה לאוזן וההשלכות של מלחמת האזרחים האיומה על האזרחים בספרד לא במהרה נמחקו.
הספר כתוב בכשרון רב. הדמויות קורמות עור וגידים ואנחנו מריחים את הריחות הנעימים בשנים שלפני האסון ואת ריח המוות לאחר ההפגזה. ממליצה לכולנו לקרוא אותו ואי אפשר להמנע מן המחשבה על כמה שבירים הם חיי אדם, מה מקומם של הערכים, האכזריות והאטימות. שוב ושוב מתגנב החשש וההארה כי מלחמות וכוח, הרס ואובדן - גלגל חוזר הם בעולם והלקח לעולם לא נלמד.
