אחות לבי / צ’יטרה בנרג’י דיוואקרוני
באיחור ניכר הגעתי אל הספר “אחות לבי” שנכתב על ידי צ`יטרה בנרג`י דיוואקרוני. זהו סיפור על החיים בהודו, מזווית נשית, בהיבט ססגוני ואקזוטי אבל יש בו מן המקומם והמדכא. הדרמה שנחשפת היא בת בלי גיל. היא התחוללה בעבר בתרבויות מסורתיות וממשיכה לקרות גם היום.
זה סיפורן של שתי נשים, בנות דוד, מינקות ועד הפיכתן לנשים צעירות וכמו שכתוב על הכריכה “סודהא ואנג`ו הן אחיות שבלב וגורלותיהן קשורים זה בזה לנצח”. חלומותיהן לגבי העתיד צבעוניים ומוזנים מסיפורי אגדות, ספרי רומנים וסרטי וידאו. אין מדובר כאן בהודו הענייה והגיבורים אינם מדלת העם. זוהי הודו שבה הבנות לומדות לימודים גבוהים אבל לבעל ולחמות יש את המילה האחרונה והמסורת חזקה מכל. עתיד בנותיה מוכתב על ידי השמרנות והאמונות הדתיות והמושרשות. האמהות בסיפור פועלות על פי הקוד הידוע בחברה שלהן מדורי דורות ודואגות לשדך את הבנות למשפחות מתאימות. והן - על אף הסערות הנפשיות שבתוכן פנימה - מקבלות את הדין. הסיפור אינו סטטי והעלילה מסקרנת ומרתקת ומתפתחת כל העת. יש כאן את כל המרכיבים המבטיחים הצלחה: אהבת הורים לצאצאיהם ושליטה בגורלם, התאהבות נואשת, קנאות, נישואים, לידות והמון התרחשויות ורגשות.
סוד אפל גדול מרחף מעל הגיבורות הצעירות ומטיל צילו הישיר והעקיף על היחסים שביניהן וכך נוצרת שרשרת של העלמות והסתרות נוספות. הבנות מתרחקות גיאוגרפית זו מזו אבל מתאחדות מתוך הבנה שהן זקוקות זו לזו ותמיכתן ההדדית תעזור להן בדרכי החיים הנפתולים.
הקריאה רציפה, נעימה ומושכת. מחשבותיהן ועולמן הפנימי של הנשים מתגלה אלינו במלוא עצמתו וברגישות רבה. הודו מתגלה לפנינו על קסמיה, ריחותיה, מאכליה, מנהגיה, מעמדותיה וגם על סייגיה ואיסוריה.
הספר התפרסם לראשונה בעברית בשנת 1999. הסופרת היא ילידת הודו שהגיעה לארה”ב בגיל 19. ספריה, ביניהם ”אדונית התבלינים” (קראתי אותו בעבר וממליצה גם עליו), “תנאי נישואים” ו”מלכת החלומות”, זיכו אותה בהצלחה בינלאומית.
סקרה : לאה
